החלטה בתיק תת"ע 3597-01-12

לפני בקשה לביטול גזר דין שניתן ביום 14.3.2012 ובהעדר התייצבות המבקש.

1.                  המבקש קיבל הודעת תשלום קנס לאחר שנתפס נוהג ברכב במהירות של 119 קמ"ש העולה על המהירות המותרת של 90 קמ"ש. ביום 19.10.2011 המבקש שלח בקשה להישפט ובהתאם לבקשתו ביום 23.1.2012 הוגש לבית המשפט הזמנה לדין וכתב האישום (להלן: "כתב האישום"). בסעיף (ג) לכתב האישום זומן המבקש לדיון ביום 22.1.2012. לכתב האישום צורפו הנספחים: העתק הבקשה להישפט ואישור על משלח דואר רשום, וצילום פני וגב המעטפה אשר נשלחה ע"י המבקש.

2.                  לדיון שנקבע ביום 22.1.2012 לא התייצב המבקש והמשיבה עתרה לשפיטה בהעדר ולהשתת קנס גבוה מברירת המשפט שהינה 750 ש"ח. בשל עומס ביומן בית המשפט (יום הקראות מרוכז בתעבורה) פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 14.3.2012 המבקש הורשע והושת עליו קנס בסך 1,200 ש"ח.   

3.                  בבקשה מיום 27.9.2012 טען המבקש כי לא קיבל את ההזמנה לדין ולא עותק מגזר הדין  וציין כי מתגורר בכתובת שברחוב נחל הבשור 9 א' ברמת השרון. עוד הוסיף כי לא ידע שמקום השיפוט בעיר אילת, ועלויות ההגעה הופכות "לבלתי כדאיות לחלוטין". לפיכך עתר לבטל את גזר הדין מחובת הצדק וביקש לאפשר לו לשלם את הקנס המקורי. כן ציין כי נשלחה לו הודעה על תשלום קנס בסך 1,800 ש"ח זאת לאחר שהתווסף תשלום פיגורים.

4.                  המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי על המבקש מוטל הנטל להוכיח שמתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים ביטול פסק הדין. המבקש הצהיר בבקשתו כי הוא מתגורר ברחוב נחל הבשור 9 א' ברמת השרון וכי לא קיבל הזמנה לדין, אולם בבקשתו להישפט ועל גבי המעטפה שנשלחה על ידו ציין כתובת אחרת בתל אביב, מכאן כי לא דאג לעדכן את הגורמים הרלוונטיים בדבר שינוי כתובתו, ואין לו להלין אלא על עצמו. המשיבה סמכה טענותיה על תקנה 44 (א) לתקנות סדר הדין הפלילי הקובעת כי הזמנה למשפט בברירת משפט תומצא לנאשם לפי טופס 8 ב'. כן הפנתה ל רע"פ 2307/98 קריב אהוד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי אין צורך בקיומו של אישור מסירה חתום, אלא די בהוכחה, כי נשלחה הזמנה וכי חלפו 15 יום מהמשלוח, כדי להקים חזקה שהנאשם קיבל הזמנה כדין. עוד הפנתה לתקנות 44 (א) - 44 (ג) הקובעות נוהל להמצאת הזמנה לדין לגבי עבירות קלות יחסית המופיעות בסעיף 239 (א) ל חוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב - 1982 כשמטרתו לייעל ולפשט את סדרי ההמצאה בסוג מיוחד של עבירות.

5.         לכתב האישום צורף העתק הבקשה  להישפט ועליה נרשמה כתובת המבקש " דניאל פריש 8 תל אביב מס' בית 8 מיקוד 64731" (להלן: "הכתובת בתל אביב"). עוד צורף צילום פני וגב המעטפה שנשלחה עם הבקשה בה צוינה הכתובת הנ"ל, גם בכתב האישום צוינה אותה כתובת. לעומת זאת, בבקשה לביטול פסק דין צוינה הכתובת  " נחל הבשור 9 א' ברמת השרון". מכאן ומשלא עדכן כתובת, הרי כמו טענת המשיבה, אין לו להלין אלא על עצמו. נמצא, כי כתב האישום נשלח לכתובת המבקש ע"פ הכתובת שנרשמה בבקשתו, ולא מצאתי להידרש לפרשנות התכליתית בעניין חזקת המסירה הקבועה בסעיף 44 (א) לתקנות סדר הדין הפלילי ובסעיף 43 הקובעת הזמנה למשפט בברירת משפט עליהן הרחיבה המשיבה בתגובתה.  

באשר לטענת המבקש כי מושבו של בית המשפט בעיר אילת ועלויות ההגעה אליה הופכות לבלתי כדאיות לחלוטין אומר, כי המבקש הוא זה שהגיש בקשה להישפט והיה עליו לדעת כי ניהול הליך משפטי כרוך בהתייצבותו בפני בית המשפט באזור בו בוצעה העבירה. באשר לעיוות דין- לא מצאתי כזה.  

6.          מכל האמור, הבקשה נדחית. המבקש ישלם את סכום הקנס שנקבע בגזר הדין בתוספת יתרת הפיגורים העדכנית שהתווספה.  

לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏י' שבט תשע"ג, 21 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.